מבצע השהיד סולימאני
| חלק מהעימות בין ארצות הברית לאיראן | |
|---|---|
 | |
| תוצאות המתקפה בבסיס חיל האוויר עין אל-אסד | |
| סוג | תקיפה אווירית, תקיפה באמצעות טילים |
| מקום | עיראק |
| תאריך | 8 בינואר 2020 |
| תוקף |
 חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית |
| יעדים |
בסיס עין אל-אסד (ארצות הברית) (אנ') |
| תוצאות | פגיעה במבנים בבסיסים האמריקאים |
| אבדות | כ-100 חיילים אמריקאים פצועים |
מבצע השהיד סולימאני (בפרסית: عملیات شهید سردار سهپد سلیمانی) הוא מבצע תקיפה של משמרות המהפכה האסלאמית באיראן נגד בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק שנערך ב-8 בינואר 2020. המבצע היה התגובה האיראנית להריגת קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית ב-3 בינואר 2020, וקרוי על שמו.[1]
רקע לתקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד (2020)
באיראן גברו הקריאות לנקום את הריגת סולימאני המוערך, וח'אמנאי הבטיח "נקמה עוצמתית", שבשונה מאירועים קודמים תבוצע ישירות על ידי כוחות איראניים ולא על ידי ארגונים כגון חזבאללה או החות'ים.[2]
בעקבות כך הזהיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את איראן שנקמה על הריגת סולימאני תתקבל בתגובה משמעותית.[2]
פרטי התקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בינואר 2020 בשעה 01:30,[א] באותה שעה בה חוסל סולימאני חמישה ימים קודם, שיגרו משמרות המהפכה 11 טילים לעבר בסיס חיל האוויר האמריקאי בעין אל-אסד, וטיל נוסף לעבר בסיס בארביל. ארבעה טילים נוספים החטיאו את מטרותיהם ופגעו בשטחים פתוחים בעיראק. בסך הכל שוגרו על ידי משמרות המהפכה 16 טילים.[1][3] הטילים ששוגרו היו מסוג קיאם וזולפיקאר.[2] הטילים הראשונים פגעו ב-01:34, ואחרים המשיכו 3 מטחים נוספים, במרווחי תקיפה של יותר מ-15 דקות בין מטח למטח.[4]
ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, עודכן לפני המתקפה על ידי משמרות המהפכה באיראן והובטח כי איראן תתקיף רק מקומות בהם "יש נוכחות אמריקאית".[5] על פי דיווחים בארצות הברית, אל-מהדי העביר את העדכון לכוחות האמריקאים.[4]
הכוחות האמריקאיים ששהו בבסיסים קיבלו התראה מוקדמת על התקיפה ערב קודם לכן ועדכונים בזמן אמת על שיגורי הטילים, פינו את ההאנגרים מכלי טיס בלתי מאוישים ומסוקים, והסתתרו במקלטים ארעיים שעתיים לפני המתקפה. חלק מהכוחות האמריקאיים יצאו מהמקלטים לחפש פצועים בין המטחים ונקלעו בחוץ למטח הטילים.[4]
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימים הראשונים אחרי המתקפה טענו בצבא האמריקאי כי "יש מעט מאוד נפגעים, אם בכלל". במקביל, התרברבו באיראן כי בתקיפה נהרגו 80 חיילים, וגורמי ביטחון בעיראק דיווחו על מטוס אמריקאי שנפגע בתקיפה.[1] אך מספר חודשים אחריה דווח כי כ-100 חיילים אמריקאים חוו פגיעות מוח קשות בתקיפה,[6][7] בהם חיילים ששהו בעמדות שמירה בזמן המתקפה והועפו מהעמדות. כ-15 חיילים פונו מיד אחרי המתקפה לבתי חולים בעיראק.[8] במאי, 4 חודשים אחרי המתקפה, 29 חיילים אמריקאים קיבלו את עיטור לב הארגמן, עיטור המוענק לחיילים שנפצעים בקרב.[9]
על פי הערכות צבא ארצות הברית, הטילים ששוגרו נגד הבסיס היו טילים מדויקים בעלי הנחיה, שכוונו נגד האנגרים של כלי טיס בבסיסים.[4] לפי הערכות במערב, האיראנים השתמשו בטילים אלו בכוונה כדי למנוע פגיעה משמעותית בכוחות האמריקאים על מנת למנוע הידרדרות למלחמה.[10]
בנוסף לתקיפת הטילים ציפו האמריקאים לתקיפה קרקעית נגד הבסיס מיד אחרי התקיפה האווירית, שלא קרתה.[4] בזמן התקיפה לא היו בבסיסים מערכות להגנה אווירית.[7]
תגובות לתקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקיפה התקבלה בחגיגות באיראן. בטלוויזיה האיראנית הוצגו איראנים חוגגים וצוהלים, שהכריזו: "הנקמה על מותו ננקטה, וכעת הוא יכול לנוח בשלום".[1] עלי ח'אמנאי התייחס למתקפה וכינה אותה "סטירת לחי בפני ארצות הברית", חזר על הטענה כי ארצות הברית היא המקור למתיחות במזרח התיכון, ודרש את פינוי צבאה מהאזור.[2]
יום למחרת התקיפה ביצעה איראן תקיפה נוספת באמצעות רקטות קטיושה על מתחם בעיראק שבו שכנה השגרירות האמריקאית. לא היו נפגעים בתקיפה.[3]
הפלת המטוס האוקראיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס
.jpg)
מיד לאחר המתקפה הכריזה ארצות הברית על אזור אסור לטיסה מעל עיראק, איראן והמפרץ הפרסי.[11] מספר מדינות נוספות הסיטו את טיסותיהם מהאזור מחשש לביטחונן.[12]
במקביל, הוגברה דריכות במערכות ההגנה האיראניות בציפייה לתגובה אמריקאית. בבוקר 8 בינואר 2020 בשעה 03:38,[א] דקות אחדות לאחר המראתה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן, ושעתיים לאחר המתקפה, הופל מטוס הבואינג 737 של חברת "יוקריין אינטרנשיונל איירליינס" על ידי טיל קרקע-אוויר איראני ששוגר מסוללה שחשבה שמדובר בתגובה אמריקאית. על סיפון המטוס היו 176 נוסעים ואנשי צוות. כולם נספו.
תחילה טענו באיראן כי ההתרסקות נגרמה בעקבות תקלה טכנית במטוס, ואף סירבו למסור את הקופסה השחורה של המטוס. רשת CNN דיווחה ב-8 בינואר 2020 בערב כי המודיעין האמריקאי פתח בבדיקת נסיבות ההתרסקות.[13][14] ב-11 בינואר הודתה איראן שהמטוס הופל בטעות עקב המתיחות שגרם העימות בין ארצות הברית לאיראן.[15] בהמשך לכך הכריז המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, כי על חקירת ההתרסקות להיות פומבית.[16]
בעיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, קרא לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק ולהימנע מתגובות והמשך דרדור המצב למלחמה כוללת, בנוסף לכיבוד המדינה העיראקית וגבולותיה. אזרחים ועיתונאים בעיראק, שיעים בעיקר, הביעו את כעסם על ארצות הברית, שלראייתם גרמה למתקפה וגוררת את עיראק למלחמה נוספת ודרשו את פינוי כוחותיה הצבאיים. במקביל דרשו אזרחים עיראקיים סוניים את הישארותה של ארצות הברית במדינה כדי לעזור להגן כנגד איראן. במקביל לוויכוח, הביעו מנהיגי האזור האוטונומי של כורדיסטן העיראקית את רצונם שהכוחות האמריקאים יישארו באזור.[5]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שלא נמסרה תגובה ישראלית רשמית לתקיפה, בבוקר שלאחריה התראיין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ואמר כי "מי שיתקוף את ישראל יספוג מכה מוחצת".[2] עוד שיבח ראש הממשלה את הנשיא טראמפ ואת הסנקציות הכלכליות שהטיל על איראן בעקבות המתקפה.[3]
בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשיא טראמפ גינה את המתקפה והכריז על סנקציות כלכליות חדשות על איראן.[17] על 8 מבכירי המשטר באיראן הוטלו סנקציות אישיות והופסק סיוע כלכלי לתעשיות באיראן. עם זאת אותתו בארצות הברית כי המדינה תסתפק בצעד זה כתגובה למתקפה.[3] צבא ארצות הברית, שהיה בתהליך פינוי כוחותיו משטח עיראק בחודשים לפני המתקפה, החליט בעקבותיה להשאיר חיילים בשטח המדינה כדי לשמור על היציבות אל מול המתיחות עם איראן.[7]
שר החוץ האמריקאי, מייק פומפיאו, ציין בראיון לאחר המתקפה כי לארצות הברית היה מודיעין מקדים על פרטי המתקפה וכי לאיראן הייתה כוונה "לפגוע בחיילים אמריקאים",[3] למרות זאת, לא הוצבו בבסיסים מערכות הגנה אווירית, בארצות הברית נמתחה ביקורת על מנהיגי הצבא שהעריכו שלא יצטרכו מערכות אלו לפני התקיפה, ותעדפו למקמם באזורים אחרים בעולם בהם תקיפות טילים היו סבירות יותר, במיוחד לאור פגיעות הבסיסים שהותקפו והיעדר אמצעי המיגון המתאימים בהם.[4] רק באפריל 2020, מספר חודשים לאחר התקיפה, הוצבו בבסיסים האמריקאים מערכות הגנה אווירית כגון סוללות MIM-104 פטריוט, במקביל למחאות בעיראק על המשך נוכחות כוחות צבאיים אמריקאים במדינה.[7]
באירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהיגי האיחוד האירופי פנו לטראמפ בבקשה שלא יגיב למתקפה במטרה למנוע פריצת מלחמה.[18] במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת רומניה, טען מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, כי מערכות ההגנה סיפקו מידע על המטרות למרות המרחק הרב.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכת JDN, מפקד חיל האוויר: "תקיפת האמריקאים בעיראק – פוטנציאל לתפנית", באתר JDN, 31 בדצמבר 2019
- 103FM, שמרית מאיר: "איראן נמצאת באחד מרגעיה הדרמטיים, מדיניות טראמפ - פנומנלית", מעריב, 13 בינואר 2020
- סרטון שיגור הטילים, באתר The Guardian, פורסם במקור על ידי סוכנות הידיעות FARS, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
- יענקי פרבר, קצין אמריקאי: "אלוקים היה איתנו בתקיפה האיראנית", באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, "הנקמה החלה": מתקפת טילים מאיראן על בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר ynet, 8 בינואר 2020
- ^ 1 2 3 4 5 גיא אלסטר, בתגובה לחיסול סולימאני: איראן שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר וואלה, 8 בינואר 2020
- ^ 1 2 3 4 5 רויטרס וטל שלו, לאחר המתקפות בעיראק: ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים איראנים, באתר וואלה, 10 בינואר 2020
- ^ 1 2 3 4 5 6 תמרה קיבלאווי, ארווה דיימון וברייס ליין, US troops sheltered in Saddam-era bunkers during Iran missile attack, CNN, 14 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ 1 2 אחמד אבולניין, Iraqi leader faces tricky balancing act as main allies confront one another, רויטרס, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ נטע בר, עיראק: שני אמריקאים ובריטי נהרגו במתקפת טילים, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2020
- ^ 1 2 3 4 לוליטה סי. בלדור, Patriot missile defense systems now active in Iraq, say US officials, Defense News, 13 באפריל 2020 (באנגלית)
- ^ Number of US troops wounded in Iran attack now at 110: Pentagon, France 24, 22 בפברואר 2020 (באנגלית)
- ^ אליזבת מקלוכלין ולואיס מרטינז, 29 soldiers receive Purple Hearts following Iran missile attack, ABC News, 5 במאי 2020 (באנגלית)
- ^ Iran launches missiles at Iraq airbases hosting US and coalition troops, The Guardian (באנגלית)
- ^ US bans airlines from flying over Iraq and Iran after attacks on military, The Guardian, 7 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ קיונגהי פארק, Singapore Air, Qantas Avoid Flights Over Iran After Attacks, בלומברג, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ "מטוס נוסעים אוקראיני התרסק ליד טהרן" ישראל היום, אילן גטניו, שמעון יעיש, 8 בינואר 2020
- ^ Jessie Yeung and Tara John, Iran plane crash: Ukrainian plane crashes in Tehran - Live updates, CNN, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ באיראן מודים: המטוס האוקראיני הופל בגלל "טעות אנוש", באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2020
- ^ חמינאי: חקירת הפלת המטוס האוקראיני צריכה להיות פומבית, באתר ynet, 11 בינואר 2020
- ^ 1 2 אברהם תמקר, מערכת ההגנה מפני טילים של נאט"ו ברומניה עקבה אחר התקיפה האיראנית, באתר נציב.נט, 12 בינואר 2020
- ^ EU leaders relieved as Trump steps away from Iran conflict, The Guardian, 8 בינואר 2020 (באנגלית)